מה מבדיל בין שולחן עגול בשיטת פרקסיס לדיון קבוצתי 'רגיל'? מהם התהליכים שמאפשרים יצירה של ידע ותובנות חדשים שלא היו קיימים קודם? הצצה ראשונית על התורה שמאחורי הפעלת השולחנות העגולים של פרקסיס.

גישת פרקסיס מתייחסת למפגש של שולחנות עגולים לא כאל מפגש להחלפת דעות ולהשגת הסכמות אלא בעיקר כמפגש אפקטיבי ליצירת תובנות חדשות המתבסס על הפגשה של תפיסות, גישות, וכישורים שונים המופעלים בצורה 'שילובית' על ידי המשתתפים במהלך התהליך.

המטאפורה שיכולה לתאר בצורה הפשוטה ביותר תהליכים אלה היא ה'פרח', כאשר כל אחד מהמשתתפים הוא בבחינת 'עלה כותרת' וב'מרכז הפרח'  מתפתחים תובנות, מושגים ורעיונות חדשים.  
 

במקרים שבהם מתקיימים מספר שולחנות עגולים במקביל, הגישה אינה מסתפקת בהנעת תהליכי החשיבה השילוביים בכל שולחן עגול בנפרד. היא מאפשרת גם להשתמש בחומרים שנוצרו בשולחנות העגולים השונים בכדי ליצור רמה נוספת של קפיצת מדרגה בפיתוח ידע  – במקום להתמקד רק בתובנות שהתפתחו בכל 'פרח'  בפני עצמו  – להניע תהליך של הפריה הדדית ומתמשכת (התפרחות) בין משתתפים ובין רעיונות שמקורם ב'פרחים' שונים.

הפיכת השיח בשולחן העגול לקפיצת מדרגה בחשיבה, מחייבת 'צליחה' בזמן אמת של שורת אתגרים בתחום הקוגניציה של המשתתף הבודד ושל המשתתפים כקבוצה.

המתודה ותוכנת המחשב המופעלים בשולחנות העגולים בשיטת פרקסיס פותחו לאחר מחקר מיקרו-קוגניטיבי בכדי לענות על אתגרים אלו, ובינהם:  

•         התמרה דו-כיוונית – בשולחן העגול יש צורך בהפנמה, המחשה והתמרה של הרעיונות המועלים בדיון להקשר של כל משתתף וכן התמרה בכיוון ההפוך – מן ההקשר של כל משתתף אל מפת הדיון (ממנה יופקו התוצרים).

•         הגברת היעילות של השיח – בשולחן העגול יש להתגבר על הנטייה לומר את אותו דבר במילים אחרות (דבר שכבר אמרת או דבר שמשתתף אחר אמר) או להשתמש באותן מילים כדי לתאר דברים שונים.

•         הרחבת גבולות המערכת התפיסתית המשותפת בדיון – בשולחן העגול מתגלים פערים בין נקודות המבט של המשתתפים והמושגים שכל אחד מהם משתמש בו. יש לשים לב מתי משתתפים מבטאים דברים שונים תוך שימוש באותן מילים. יש ליצור בידול בין מושגים שונים וכן לפתח 'מושגים מגשרים' בין תחומים ונקודות מבט של המשתתפים.

•         איתור לאקונות תפיסתיות – בשולחן העגול יש לאתר נושאים ותחומים לא מטופלים (לאקונות), הקשורים לשאלת הדיון.

•         העשרת המערכת המושגית המשותפת על שאלת הדיון – בשולחן העגול יש צורך לאתר 'זרעים' של רעיונות חדשים ולטפח אותם בטרם 'יירמסו' על ידי החשיבה המקובלת. רעיונות חדשים, כיוונים ו'אנרגיות' חדשות, הם שמעשירים את המערכת המושגית המשותפת. לכן יש צורך להתמודד עם משתתפים דומיננטיים במיוחד, כך שלא ישליטו את תפיסתם על הכלל ולשמור על הגיוון והחדשנות במערכת המושגית המשותפת המיוצגת על מפת הדיון.

•         מיצוי יחסי הסכמה:הבנה – בשולחן העגול יש למצות את האיזון העדין בין הסכמה על רעיונות ומושגים בדיון לבין הבנה של השונות בתפיסות המשתתפים. דיון פורה הוא כזה שבו נשמרות הפרופורציות בין הסכמה להבנה למרות שאין מסכימים על הכול ואין מבינים את הכול.